בין אש למים ושמים.

עבודות נייר של מאיר סלומון

סדרת עבודות הנייר במים ואש, של האמן מאיר סלומון, שונה מאד במהותה מכל מכלול יצירתו. נדמה שבסדרה זו בולט בעיקר האמן החוקר, הממציא, זה המבקש ליצור לו דבר ייחודי משלו. כל יצירת אמנות היא אחת ויחידה, אולם כולן נעות במרחב המוכר שבין הדו ממד לתלת ממד. בעבודות הנייר שלו, מבקש סלומון בראש ובראשונה, ליצור משהו המחבר בין הציורי לפיסולי, בין הרישומי לכתמי, בין המתוכנן לאקראי, בין כתב ידו של האדם, לזה של הטבע.

בתחילת הדרך סלומון לוקח נייר לבן, פשוט, "טבולרסה" תרתי משמע, הוא מרטיבו במים ורושם עליו, ללא פיגמנט, רק מתוך רצון לתת צורה לנייר, ליצור תבליט בעזרת המכחול. כך יוצר המכחול מעין גלים בנייר וכך נבנה תבליט רך, פיסול הנולד מתוך יצירה משותפת של כתב ידו של האמן והטבע.

מתוך רצון ליצור תחושה פיסולית של ממש, עובר סלומון בהמשך ליצירה בנייר עבה יותר. מגלים פשוטים נבנים פתאום צורות גיאומטריות – עיגול, קווים מקבילים, קווים היוצרים מעין משולש.

במקביל לסדרה זו (בתחילת שנות ה – 90), מתחיל סלומון ביצירת סידרה בה האש היא הרשמת. שוב, על נייר לבן, בתול משהו, רושם סלומון מתווים בחריכה. חורך קוים, עיגולים, צורות שגבולותיהן אינם ברורים, מעין חרכי הצצה אל מה שמעבר. הדברים נראים אקראיים ויחד עם זאת במבט נוסף, נדמה שהם כמו כתב אישי, לא פשוט לפענוח. לעיתים גוברת החריכה ונדמה כי היא מכלה את הנייר כמעט עד כלות, משתלטת, ואז לא ברור "מי היה כאן קודם", האש המאכלת, או הנייר